הרבה מדברים על כך שהם מעוניינים לצרוך תוכן שחברים שלהם צורכים כי זה הכי מעניין אותם. אנשים אומרים לי שחברים שלהם, או "הרשת החברתית" שלהם ברשת האינטרנט עושה להם סינון מסוים ודואגת שהם יקבלו רק את התכנים הטובים ביותר.
אני מסכים שזו שיטה מצוינת לצרוך תוכן אבל אני רוצה לבחון בפוסט הזה האם זו באמת הדרך הכי טובה.
בסוציולוגיה יש תחום מחקר שנקרא רשתות חברתיות (ולא, זה לא מדבר רק על פייסבוק ומייספייס, אלא רשתות חברתיות בכל תחום). בוויקיפדיה כתוב : "חקר רשתות חברתיות היא גישה מדעית לחקר מבנים של יחסים הדדיים בין ישויות. המונח רחב מספיק כדי לכלול אנשים ובעלי חיים, ארגונים ותאגידים, אזורים גאוגרפיים ומדינות".
אחת מהטענות של חקר הרשתות חברתיות זה שככל ששחקן (בלוגר לשם הדוגמא) ברשת החברתית (הבלוגספירה לשם הדוגמא) קרוב יותר לשחקן אחר כך יש סיכוי גבוה יותר שהוא יחקה את תחומי העניין, אידאולוגיות, מעשים והתנהגויות של שחקן אחר. זה לא משהו חדש. הרבה פעמים אפשר לראות ילדים מחקים את המנהיג של הקבוצה שלהם, והרבה פעמים זה גרם למצבים לא נעימים ואף פלילים.
אנחנו רוצים להאמין שכשאנחנו מתבגרים, אנחנו מפסיקים לחקות ולהתנהג כמו הבולטים יותר ברשת החברתית שלנו אבל האומנם?
כמה מכם פתחו דף בית אישי ב- Netvibes בגלל כל הייפ שהם קיבלו בבלוגים המפורסמים שאתם קוראים ומעריכים? כמה מכם התחילו להתעניין בתחום שמייקל ארינגטון כיסה הרבה בבלוג שלו? אם נסתכל עמוק בפנים נגלה שאכן אנחנו נוטים להתעניין בתחומים שהבלוטים ברשת החברתית שלנו מתעניינים בהם. אנחנו גם נוטים לחקות התנהגויות שלהם.
למשל רק לאחרונה ארינגטון התקין פלאגין שמאפשר לפרסם תגובות בוידאו. 24 שעות אחרי זה היה את הפלאגין הזה כבר ל80 בלוגים חדשים. אם הפלאגין הזה היה מותקן לראשונה אצל מישהו שיש לו 20 קוראים והייתי שולח אתכם לראות את זה, רוב הסיכויים שלא היה אכפת לכם בכלל.
חבר חכם אמר לי פעם, "הגיבורים של התרבות שלנו הם יזמים ואנחנו בתור צעירים רוצים לחקות אותם". הוא צדק. זו אכן התנהגות אנושית ומקובלת.
יש תמיד את אלו שמתנהגים כאילו לא אכפת להם מהפופולארים ברשת החברתית הפופולארית ביותר. אבל זה לא משנה, כי לאנשים האלו יש רשת חברתית אחרת שבה הם מחקים ומנסים להתנהג כמו הבולטים שם.
מה שאני מנסה להגיד זה שאולי אנחנו מתעניינים בתוכן שהחברים ברשת החברתית שלנו מפרסמים ומשתפים רק בגלל שאלו החברים שלנו ולא בגלל התוכן עצמו. אני חושב שעצם זה שחבר שלנו שיתף את התוכן, זה עושה אותו מעניין. כשאני אומר חבר, אני לא מתכוון לחבר ילדות, אלא חבר ברשת החברתית של תחומי העניין שלנו.
הבעיה של רשתות חברתיות זה שלפעמים נוצר חור מבני, שזהו מצב שלשחקן (בלוגר) אחד ברשת אין קשר לשחקן אחר ואז זרימת המידע בינהם לוקה בחסר.
אני חושב שהבלוגספירה העולמית היום מורכבת מיותר מדי רשתות חברתיות קטנות אשר יוצרות יותר מדי חורים מובנים המונעים מאיתנו להיות חשופים למידע שיכול להיות מאוד רלוונטי לנו. בחקר הרשתות החברתיות יש מה שנקרא גשר, שזהו בעצם שחקן (או יותר) המקשר בין אלו שאין בינהם קשר ישיר. למשל ארינגטון יכול לקשר אותי לבלוגר אחר שאני לא מכיר אבל כתב משהו מעניין עכשיו. אבל גשרים אנושיים לא מספיקים לדעתי.
הייתי רוצה לראות יותר גשרים טכנולוגים אשר יאפשרו לי להיות חשוף לתוכן וידע אשר נמצא ומתפרסם אצל שחקנים ברשת החברתית שאין לי איתם קשר מובנה. תארו לכם שאתם תקועים על איזה עניין טכני עם האתר שלכם כבר כמה ימים ואתם לא מוצאים פתרון, פתאום במקום אחר בעולם בלוגר מפרסם איזה תובנה שהייתה לו מעבודה על האתר שלו. התובנה הזאת היא בדיוק מה שאתם צריכים עכשיו בשביל להתקדם עם האתר שלכם והיא יכולה לחסוך להם המון זמן וכסף. הבעיה היא שאין לכם קשר ישיר איתו כי הוא לא ברשת החברתית שלכם וזרימת המידע לוקה מאוד בחסר.
גשרים טכנולוגים יאפשרו לנו להיות חשופים לידע שמתפרסם מחוץ לרשת החברתית שלנו וכתוצאה מכך יצרו פרט חכם יותר, נגיש יותר למידע ואפקטיבי יותר.